פסק-דין בתיק ת"א 2143-06

סכסוך גבולות בין שכנים המתגוררים במושב כפר אחים, כשסלע המחלוקת בתביעה הינו אופן קביעת קו הגבול שבין נחלאות הצדדים.

רקע וטיעוני הצדדים:

1.         הצדדים הם מי שמחזיקים כברי רשות ממינהל מקרקעי ישראל  בנחלות במושב כפר אחים, התובע מחזיק במשק 36 והנתבע מחזיק במשק 37 הסמוך לו והגובל בו.

יצויין, כי בעלותם של בעלי הדין במשקים הינה משותפת להם ולנשותיהם. מסיבה שאינה ברורה, הוגשה התביעה על ידי התובע בלבד וכנגד הנתבע בלבד, כאשר נשות הצדדים, שהינן בעלות זכויות באותה מידה שבעלי הדין בעלי זכויות במשקים, לא צורפו על ידי התובע  כבעלות דין למורת רוחו של הנתבע (הגם שאף הוא לא טרח בתביעה שכנגד לצרף הנשים כצד לתובענה).

2.         לטענת התובע, בין משק התובע למשק הנתבע הוצבו על הגבול המשותף עמודי ברזל במקטע מסוים ובהמשך לקו הגבול לא הוצבו עמודי סימון.

על פי הנטען, פנה התובע לנתבע והביא לידיעתו כי ברצונו לסלול שביל גישה לשטח החקלאי של התובע כדי לעבד אותו. התובע הציע לנתבע להזמין מודד מוסמך מוסכם שיקבע בצורה חד משמעית את תוואי קו הגבול. אולם הנתבע, בתגובה להצעה זו, הקים גדר לאורך של
כ- 100 מטר ללא סימונים המגדירים את תוואי קו הגבול ובכך העמידו הנתבע מול עובדה מוגמרת.

לטענת התובע, נאלץ להזמין חברת מדידות שסימנה את קו הגבול בדרך של הצבת יתדות באופן שהראה כי הגדר שהוקמה על ידי הנתבע פולשת לשטח משקו של התובע. גם הנתבע הזמין מודד מטעמו ונמצא כי תוצאות המודד מטעמו תואמות וחופפות למדידה שנעשתה מטעם מודד התובע. חרף זאת בחר הנתבע להתעלם מתגובות התובע ולהותיר את המצב כמו שהוא באופן שהגדר פולשת לשטחו של התובע.

עוד טען התובע, כי הסטייה האמורה מקו הגבול מקטינה המרווח בין קו הגבול לחממה הנמצאת בשטחו באופן שנחסמת דרכו לעבד את שטחו החקלאי, שכן אין אפשרות לתנועת טרקטור או כלי עבודה שונים.

לאור האמור, ביקש התובע לחייב הנתבע להוריד את עמודי הגדר ולמקמם לאורך קו הגבול שסומן על ידי המודדים, לפרק הצריף שפלש לשטחו של התובע ולחייבו בהוצאות סימון הגבולות וכן בהפסד הכנסותיו מאי השכרת שטחים לעיבוד וכן בפיצוי בגין עוגמת נפש.

3.         לטענת הנתבע, הוצבו עמודי הברזל בקו הגבול בצמוד לקו המים ההיסטורי שהינו קו גבול ידוע ומוסכם מאז שרכש התובע את המשק ואף שנים קודם לכן.

עוד טען הנתבע, כי המצב הקיים היה ידוע לתובע שנים רבות ומשכך הסעדים המבוקשים על ידו הינם בניגוד למצגים וההתנהגויות של התובע משך השנים בהם התגורר במקום ועל כן יש לראות בתובע כמי שויתר במעשה ובמחדל על כל הסעדים המבוקשים בתובענה והוא מושתק מלהעלותם. כן טוען התובע, כי אם מדובר בגבולות שהם בהתאם לטענת התובע, אזיי קמה לו זיקת הנאה מכוח שנים, בשים לב לכך שלא חל שינוי במצב הגבולות לאורך שנים וכן טען להתיישנות תביעתו של התובע בקשר עם גבולות הנחלות.

4.         הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד, בה טען כי על פי הדין, המרחק המינימאלי מגבול משק התובע לבין החממה שבבעלותו חייב להיות ששה מטרים, כאשר בפועל מדובר במרחק קטן בהרבה ואף נטען כי החממה גדולה מהשטח שנקבע בהיתר ואף הוגבהה היא מעל פני השטח בניגוד להיתר ומבלי שהותקנה בחממה תעלת ניקוז, דבר שהביא להצפות במשק הנתבע שגרמו לנזקים רבים. הנתבע טוען לפיכך, כי על התובע להזיז את החממה באופן שבו תהיה במרחק של לפחות ששה מטרים מקו הגבול שבין המשקים וכן טוען לנזק כספי שנגרם לו כתוצאה מאופן הקמת החממה, כשלא הותקנו בה תעלות ניקוז, כך שכל המים  הנקווים מהחממה נקווים לכיוון משקו וגורמים נזק לצמחיה ולבעלי החיים שבמשק, כשנתבע אומד את נזקיו בשיעור של 30,000 ש"ח.

מסכת הראיות:

5.         כל אחד מהצדדים העיד לעצמו וכן העיד מטעם הנתבע שכנו של התובע מן הצד האחר, מר צוק.

בנוסף, ביקר בית המשפט במשקיהם של הצדדים ובחן בשטח את טענות הצדדים. כמו כן, הוגשה מטעם התובע מפת מדידה, אשר סימנה את הגבולות בין המשקים.

דיון:

6.         בתביעה ובתביעה שכנגד טענו הצדדים טענות שונות. אולם נראה, כי לאחר שמיעת הראיות התמקדה המחלוקת סביב שאלה אחת עיקרית והיא האם בקביעת הגבול בין הנחלות צריך להישאר המצב שהיה קיים בפועל משך שנים, קרי על פי גבול קו המים ההיסטורי אשר אין מחלוקת כי הוא שהווה את החלוקה בפועל בין הנחלות גם כאשר התובע וגם כאשר הנתבע הגיעו להתגורר במקום כברי רשות בנחלות, או שיש לראות בקביעת הגבול על ידי המודד - מדידה אשר גם לגביה אין מחלוקת, כגבול הקובע בין הנחלות.

בתביעה שכנגד נראה כי עיקרה של המחלוקת היא בשאלת האחריות והנזק הנגרם לנחלת הנתבע בטענה להעדר תעלת ניקוז בחממת התובע.